האר"י הקדוש רבינו יצחק לוריא אשכנזי זצוק"ל זיע"א, גילה לנו סוד גדול ועצום, תיקון נפלא אשר קריאתו בכל יום פועלת פעולות אדירות ונשגבות לתועלת האדם ומתקנת את נשמתו ומשרה ברכה גדולה על האדם ובני ביתו. סוד זה הוא קריאתו בכל יום של תיקון מ"ח מספר תיקוני הזוהר, שהוא אחד משבעים התיקונים שכתב אור העולם התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א בספרו.

ואלו הן המעלות לכל אדם מישראל שיקרא את תיקון זה מדי יום ובפרט אם יאמר אותן לאחר התפילה:

ירום מזלו ולא יתמוטט, יצליח בכל דרכיו, לא יבוא לידי חסרון כיס ועניות, כל אויביו יפלו תחתיו, לא יראה מיתת בניו, זוכה ומתקן נפשו רוחו ונשמתו, כוחות הטומאה (אשר הם המקור לכל הצרות והבעיות) מתרחקים ממנו, לא יבוא לידי קרי במהרה, מועיל מאוד לתקן את עוון שז"ל - ובפרט לזה שראה קרי באותו היום, לא יחלה במחלת הנפילה, יזכה ליראת שמיים, יזכה לאריכות ימים ושנים, יזכה לעולם הבא.

בראשית, תמן תרי, תמן שבת, כגוונא דא בראשית בר"א שי"ת: ואינון תרי שבתות. עלייהו אתמר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגו'. תרין זמנין אדכיר הכא שבת לקבל שכינתא עלאה ותתאה, לדורותם מאי לדורותם. אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי ליבא. ואתפני מתמן יצר הרע דאיהו חילול שבת. ברית עולם. דא צדיק דשריין תרוייהו עליה. חד לאמלאה ליה. וחד לאתמליא מיניה. בני ישראל. אינון תרין כוליין נצח והוד. בנוי דישראל סבא עמודא דאמצעיתא תלת שביעי שביעי שביעי. אלין תלת אבהן עונג שבת ונהר יוצא מעד"ן להשקות את הגן. ונהר. אית נהר ואית נהר אית נהר דאיתקרי נהר פלגיו. ואית נהר דאיתקרי נחל קדומים. עדן עילאה עליה איתמר עין לא ראתה אלקים זולתך, האי נהר איהו וי"ו דנפיק מעדן עילאה דאיהו אלף ואעבר בין אבא ואמא ואזיל חמש מאות שנה ומטי עד צדיק שביעי ומתמן אשקי לגינתא דאיהי שכינתא תתאה זכאה איהו מאן דנטיר דירה לשבת דאיהו ליבא דלא איתקריב תמן עציבו דטחול וכעס דמרה דאיהו נורא דגיהנם. דעלה איתמר, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת, והכי הוא ודאי דכל מאן דכעיס כאילו אוקיד נורא דגיהנם, ארבעים מלאכות חסר חד אינון לקבל ארבעים מלקויות חסר חד בשבת, ואינון עשרה דלקה אדם ועשרה לחוה ועשרה לנחש ותשעה לארעא ובגין דא אמרו מארי מתניתין אין לוקין בשבת. דאלין מלאכות אינון חשובין לישראל לקבל מלקויות.

יציאות השבת שתים. אינון עקירה והנחה דעביד לון בבת אחת מאן דאעקר חפץ מאתריה. ואנח ליה לבר מאתריה ומרשותיה. כאילו אעקר אילנא דחיי. דאיהו אות ברית. ואנח ליה ברשו נוכראה. מאן דעביד דא גרים דאעקר נשמתיה מרשות דילה. ואנח לה ברשו אחרא. דאיהי מרה וטחול. ודא גרם לישראל דאיתעקרו מארעא דישראל. ואיתגליאו בארעא נוכראה דאיהי רשות הרבים. והכי איהו מאן דאעיל אות ברית קודש דיליה ברשו נוכראה. שבתאי איהו טחול חמה איתתא בישא מרה. שבתאי עליה איתמר והבור ריק אין בו מים. מים אין בו. אבל נחשים ועקרבים יש בו. ואיהו רעב וצימאון וקינה והספד וחשוכא וקיבלא. ואיהי גלותא לישראל. וצריכין ישראל למעבד לה שינוי בכלא. והא אוקמוה. ואיהו דיבור דחול דאיהו אסיר בשבת. וכד לא אשכחת אתר לשריא תמן איהי בורחת. כגוונא דשפחה דאברהם דאיתמר בה מפני שרי גבירתי אנכי בורחת. טחול עליה איתמר של נעליך מעל רגליך. נעל מטונף דטיפה סרוחה. כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא. דא שבת. ועליה אמרת שכינתא. פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם. ובגין דא צריך בר נש בשבת לשנויי. בלבושין. בשרגא. במאכלין. וצריך למהוי מוסיף מחול על הקודש. וכל המוסיף מוסיפין ליה נפש יתירה בשבת. וכל הגורע גורעין ליה ההיא נפש יתירה חס ושלום:

אחר כך יקרא פסוקים אלו שלש פעמים כל פסוק:

ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק (יכוון שכל הטיפות שיצאו ממנו לבטלה והם שבויים בטומאה יחזרו לקדושה) ואת זרעך מארץ שביים, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד:

ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק (יכוון שכל הטיפות שיצאו ממנו לבטלה והם שבויים בטומאה יחזרו לקדושה) ואת זרעך מארץ שביים, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד:

ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק (יכוון שכל הטיפות שיצאו ממנו לבטלה והם שבויים בטומאה יחזרו לקדושה) ואת זרעך מארץ שביים, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד:

האל תמים דרכו (יכוון שהקללה ה- "מארת", שנגרמה בעוונותיו, תהפך ל- "אימרת".), אימרת אדנ-י צרופה, מגן הוא לכל החוסים בו:

האל תמים דרכו (יכוון שהקללה ה- "מארת", שנגרמה בעוונותיו, תהפך ל- "אימרת".), אימרת אדנ-י צרופה, מגן הוא לכל החוסים בו:

האל תמים דרכו (יכוון שהקללה ה- "מארת", שנגרמה בעוונותיו, תהפך ל- "אימרת".), אימרת אדנ-י צרופה, מגן הוא לכל החוסים בו:

